אחרי שנתיים וארבעה חודשים היא מפסיקה לינוק

Updated: Dec 18, 2019

הבת שלי בוכה המון בימים האחרונים אחרי שנתיים וארבעה חודשים היא מפסיקה לינוק. זה תהליך מרגש ומורכב, ומשמח ומצמיח, תהליך שנמצא כרגע בשיחה עם הדעתנות, הרגישות והנחרצות איתן נולדה. ויש סוגים חדשים של בכי. יש בכי שלא הכרתי אצל האחים שלה, בכי שלא הכרנו גם אצלה. שמתי לב שיש פעמים שאני מסתכלת מעל הבכי שלה, כמעט מנותקת ממנו ורק מבינה מה קרה. לפעמים אני בתוך הבכי שלה, כואבת את הקושי שלה. לפעמים אני שם, במרחק נכון, מבינה שקשה לה, מצליחה להרגיש מה מידת הסערה שבפנים, ועדיין איתנה. במקום הזה אני גם רואה שכשהיא לא בוכה היא הרבה יותר משוחררת, מפגינה אהבה ושמחה. לזהות איזה בכי מבקש מה זה תהליך של הקשבה וקשר.

כמה פעמים שמעתם החודש - "ככה זה, כולם בוכים, ואז זה עובר". המשפט הזה מעורר אצלי הרבה התנגדויות ואחרי הרבה מחשבה הבנתי למה. המשפט הזה לא בהכרח שגוי, הוא פשוט מייצר ריחוק. כאילו פותר מהתמודדות. הלגיטימציה לבכי הגורף, מטשטשת את הפרט.

כמה פעמים שמעתם החודש - "ככה זה, כולם בוכים, ואז זה עובר". המשפט הזה מעורר אצלי הרבה התנגדויות ואחרי הרבה מחשבה הבנתי למה. המשפט הזה לא בהכרח שגוי, הוא פשוט מייצר ריחוק. כאילו פותר מהתמודדות. הלגיטימציה לבכי הגורף מטשטשת את הפרט.

אני שואלת את עצמי מה זה אומר שזה עובר? האם פתאום טוב להם? האם הם מבינים שאין ברירה? האם הם פתאום נעטפים בתחושת בטחון והנאה? שאלה.

כמה בכי הוא בכי סביר? איזה מענה מקבל הבכי? האם כשמפסיק הבכי שומעים את האמירות שלהם שמגיעות במקומו? האם יש עצב? חוסר בטחון? אגרסיביות?

בכי הוא אכן חשוב, הוא דרך ביטוי. שפה של ממש. יש בכי שונה למצבים שונים. ואפשר ללמוד המון על הילד שלנו דרכו. לא צריך לדכא אותו אבל בהחלט צריך להתייחס לנוכחות שלו, ולהבין האם אנחנו מקשיבים לו או מקשיבים למי שאומר לנו שככה זה.

בעיניי, ילד שנעים לו, שמרגיש בטוח ומקבל מענה שתואם את הצרכים שלו, לא אמור לבכות ללא הפוגה. לא אמור להגיע להתנהגויות קיצון של תסכול (אלימות, נשיכות). לא פעם לצוותים חינוכיים נוח להגיד שזה לא יכול להיות אחרת. זה חשוב או צריך להתקיים. בעיניי זה לא רק יכול להיות אחרת, אלא מחייב שתמיד נשאף לכך.

טוב, רע, קל או מורכב. כמו החיים עצמם, כשאתה לא בודק החוצה אלא פנימה אתה מבין מה אתה, כשאתה לא עוצם עיניים אתה רואה.

ילדים צריכים להיות במרחב נינוח, לנוע כדי לרכוש בטחון. מתוך בטחון אפשר להקנות סדר חדש.




2 views0 comments